מחלות נוירולוגיות בכלבים- החשיבות של שיקום מוקדם ומקצועי
מחלות נוירולוגיות בכלבים הן בעיות שמשפיעות על מערכת העצבים המרכזית או הפריפרית, וכוללות מצבים כמו פריצת דיסק בין-חולייתית, טראומות, גידולים או דלקת במערכת העצבים. סימנים נפוצים יכולים לכלול חולשת רגליים אחוריות עד שיתוק, חולשת רגליים קדמיות או חולשה של צד אחד ימין/שמאל, חוסר יציבות, רעד, שינויים בהתנהגות, אובדן שיווי משקל או קשיי הליכה. אבחון מוקדם הינו הכרחי כדי למנוע נזק נוסף ומתמשך. בין אם מדובר במצב נוירולוגי שמחייב ניתוח או לא- שיקום חשוב מאוד על מנת לעזור לכלבים והחתולים הסובלים ממצבים נוירולוגים שונים.
במרכז Happy Tails אנחנו מתאימים טיפול שכולל פיזיותרפיה, הידרותרפיה, לייזר במידת הצורך ודיקור וטרינרי. טיפול נכון ומשולב מאפשר לסייע לשמור על תפקוד גופני ומוטורי תקין לאורך זמן ובהקדם האפשרי, לשפר את איכות החיים של הכלב או החתול ולהפחית כאב אקוטי/ כרוני.
יתרונות השיקום במצבים נוירולוגיים שונים
בבעיות נוירולוגיות, שילוב שיקום מותאם אישית לכלב משנה את כל התמונה. רבים מבעלי הכלבים חושבים שהטיפול מסתיים אצל הווטרינר המטפל או הנוירולוג בבית החולים, ולעיתים נעצר לאחר ניתוח או תקופת מנוחה בכלוב- אבל היום ברור שזה רק תחילת הדרך.
מחקרים מראים כי לאחר פגיעה עצבית קיימת יכולת מסוימת של מערכת העצבים להתחדש- בין אם על ידי גדילה מחודשת של שלוחות עצב (axon sprouting) ובין אם באמצעות יצירת מסלולים חלופיים בחוט השדרה. שיקום נכון מנצל את היכולת הזו: הוא מעודד גירוי עצבי-שרירי, מנחה את הגוף "ללמוד מחדש" תנועות בסיסיות, ותומך בשיקום תפקודי מיטבי.
מעבר לכך, השיקום מחזק שרירים חלשים, מחזיר טווחי תנועה, מפחית כאבים, ומסייע במניעת סיבוכים עתידיים כמו ירידה במסת שריר או שחיקת מפרקים. בנוסף, תרגילים ייעודיים לשיקום נוירולוגי משפרים שיווי משקל ומחזקים את הפרופריוספציה- היכולת של הכלב לחוש את מנח גופו ולשלוט טוב יותר בתנועותיו- בעצם שיפור המודעות של הכלב למיקום הגפיים במרחב.
יתרון נוסף הוא שבעלי הכלב מקבלים כלים להמשך טיפול ותמיכה בבית- מה שמקצר את תהליך ההחלמה ומחזק את הקשר שלכם עם חיית המחמד.
כל צעד שיקומי, קטן ככל שיהיה, הוא הזדמנות לעודד את מערכת העצבים להמשיך ולהתחדש- ולקרב את הכלב לחיים פעילים, שמחים ובריאים יותר.
אנחנו מטפלים במחלות נוירולוגיות כגון:
פריצות דיסק בכלבים
פריצת דיסק היא מצב שבו החומר הג’לטיני שבתוך הדיסק הבין־חולייתי יוצא ממקומו ולוחץ על חוט השדרה או על העצבים הסמוכים. בכלבים, התופעה נפוצה במיוחד בגזעים כונדרודיסטרופיים- כמו תחש, פקינז ושי־צו- אך יכולה להופיע בכל גזע ובכל גיל. בעוד שבבני אדם פריצות דיסק רבות נובעות משחיקה הדרגתית בגיל מבוגר או מטראומות פתאומיות, אצל כלבים מדובר לרוב בניוון מואץ של הדיסק. הסימנים הקליניים שנראה: החל מחולשה ברגליים אחוריות, קדמיות או ארבעתן או חוסר תחושה פרופריוספטיבית (כלב שאינו יודע היכן כף רגלו נמצאת), ועד שיתוק מלא, חוסר תחושת כאב ואיבוד שליטה על סוגרים. האבחון מתבצע באמצעות בדיקה נוירולוגית ולעיתים דורש הדמיה מתקדמת כמו CT או MRI כדי לקבוע את מיקום וחומרת פריצת הדיסק.
הטיפול נע בין מנוחה בכלוב עם או בלי טיפול תרופתי, ועד ניתוח במקרים חמורים של לחץ נרחב על חוט השדרה. לא משנה באיזה טיפול הנוירולוג בחר לטפל- פיזיותרפיה והידרותרפיה חשובים מאוד!
כמו שלא תמצאו כמעט אף בן אדם שאחרי פריצת דיסק לא הלך לפיזיותרפיסט- כך גם בכלבים השיקום הוא שלב חיוני, שמאפשר חזרה בטוחה ומהירה יותר לתפקוד.
FCE בכלבים (Fibrocartilaginous Embolism)
תסחיף פיברוסחוסי של חוט השדרה (FCE) הוא מצב שבו חלקיקי סחוס מהדיסק הבין־חולייתי חוסמים כלי דם בחוט השדרה וגורמים לנזק מקומי. בניגוד לפריצת דיסק, כאן אין לחץ מכני על חוט השדרה אלא פגיעה באספקת הדם. לרוב זה מופיע בכלבים צעירים אך ייתכן גם במבוגרים, במיוחד בגזעים גדולים ופעילים כמו לברדור, רועה גרמני או רועה אוסטרלי, ולעיתים קרובות לאחר ריצה או קפיצה.
הסימנים הקליניים מתפתחים באופן פתאומי מאוד, בדרך כלל במהלך פעילות: לעיתים ממש נשמע את הכלב נובח או מילל מהכאב הפתאומי, לאחר מכן יופיעו חולשה או שיתוק בצד אחד של הגוף או בשתי הרגליים האחוריות, חוסר קואורדינציה ולעיתים גם חוסר תחושה. ברוב המקרים רואים שיפור הדרגתי כבר בימים הראשונים, מה שמכוון יותר ל־FCE ופחות לפריצת דיסק.
האבחון מתבסס על בדיקה נוירולוגית מקיפה והדמיה מתקדמת (MRI) כדי לשלול מצבים אחרים.
הטיפול אינו ניתוחי- אלא בעיקר שיקום מאוד אינטנסיבי: פיזיותרפיה, הידרותרפיה, שמירה על מסת שריר ומניעת פצעי לחץ במידה והכלב שוכב הרבה ואינו יכול לזוז. בעזרת תוכנית מותאמת אישית, רוב הכלבים חוזרים בהדרגה לתפקוד יומיומי תקין!
טראומת ראש אצל כלבים
טראומת ראש בכלבים יכולה להתרחש עקב פגיעת רכב, נפילה מגובה, חבטה חזקה או נשיכה של כלב אחר. מדובר בפגיעה משמעותית שעלולה לערב את המוח, כלי הדם, הגולגולת או הרקמות הרכות שסביבה. עוצמת הנזק משתנה מאוד- מחבלות שטחיות ועד פגיעות מסכנות חיים.
הסימנים הקליניים מגוונים ותלויים באזור הפגיעה וחומרתה: עייפות, חוסר שיווי משקל, חוסר קואורדינציה, פרכוסים, עיוורון זמני או קבוע, שינויי התנהגות, פגיעה בעצבים קרניאליים, עד מצב של תרדמת. לעיתים נצפה גם דימום מהאף, מהפה או מהאוזניים ושינויים בגודל האישונים. בדומה לבני אדם, טראומת ראש יכולה להיגמר בזעזוע מוח קל- רק לכאב ראש וסחרחורת, ועד מצב חמור שמוביל לשיתוק גפיים, אובדן קואורדינציה ושיווי משקל ממושך, או אפילו להטיית ראש מתמשכת כתוצאה מפגיעה באוזן הפנימית ודימום מקומי.
האבחון מבוסס על בדיקה נוירולוגית יסודית, הערכת מדדים חיוניים ולעיתים גם הדמיה מתקדמת כמו CT או MRI במידת הצורך.
הטיפול כולל ייצוב ראשוני (נוזלים, חמצן, לעיתים מנשם, הפחתת לחץ תוך־ גולגולתי), טיפול תומך ולעיתים ניתוח במקרים של שברים או דימום נרחב. לאחר השלב האקוטי- שיקום נוירולוגי, פיזיותרפיה והידרותרפיה הם חלק חשוב מהתהליך, ומאפשרים לכלבים לשוב בהדרגה לתפקוד ובמקרים חמורים ממש ללמד את הכלב ללכת מחדש, שיפור קואורדינציה ושיווי משקל.
פגיעות עצביות פריפריות בכלבים
פגיעות עצביות פריפריות מתרחשות כאשר עצבים מחוץ למערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה) ניזוקים עקב טראומה, דלקת או מחלות אוטואימוניות. פגיעה יכולה להיות מקומית- כמו שיתוק עצב הפנים לאחר דלקת אוזניים, או פגיעה עצבית עקב טראומה לאחת הרגליים, או כללית יותר- כמו בפולירדיקולונוריטיס (דלקת שורשי העצבים), מיאסטניה גראביס (מחלה אוטואימונית) או עקב חשיפה לרעלנים.
הסימנים הקליניים משתנים בהתאם לעצב הפגוע: צניחת עפעף או אוזן, קושי בסגירת הפה, גרירת רגליים, חולשה כללית או שיתוק מתקדם. לעיתים רואים גם חוסר יכולת לבלוע, עייפות קיצונית במאמץ או אובדן רפלקסים.
האבחון כולל בדיקה נוירולוגית, בדיקות דם לאיתור גורמים אוטואימוניים או זיהומיים, והדמייה מתקדמת לשלילת גורמים אחרים.
הטיפול משתנה לפי הסיבה: מנוחה ותמיכה במקרים קלים, תרופות ייעודיות במחלות כמו מיאסטניה גראביס, או טיפול תומך במצבים דלקתיים. שיקום באמצעות פיזיותרפיה, הידרותרפיה ותמיכה בשרירים חיוני למניעת ניוון, לשיפור התפקוד ולחזרה הדרגתית לחיים פעילים.
תולעת הפארק (Spirocerca lupi) והשפעתה על חוט השדרה בכלבים
תולעת הפארק (Spirocerca lupi) היא טפיל המצוי בישראל ועובר לכלבים על ידי בליעה של חיפושית זבל שחורה. לרוב היא ידועה כטפיל שגורם להיווצרות גידולים בוושט, אך במקרים מסוימים התולעת נודדת לעמוד השדרה וגורמת לנזק נוירולוגי משמעותי.
הסימנים הקליניים הנוירולוגיים מופיעים בהתאם לאזור הפגיעה בחוט השדרה: חולשה הדרגתית ברגליים אחוריות, לעיתים רק צד אחד של הגוף ימין/שמאל, חוסר קואורדינציה, כאב בגב או בצוואר, ואף שיתוק חמור. הסימנים עשויים להיות דומים מאוד לפריצת דיסק או ל- FCE, לכן האבחון מאתגר ודורש בדיקה מעמיקה. האבחון כולל שילוב של בדיקה נוירולוגית, צילומי רנטגן ואף הדמייה מתקדמת CT, לעיתים בדיקת אנדוסקופיה, בדיקת צואה או בדיקת דם סרולוגית לאישור נגיעות בתולעת הפארק.
הטיפול מבוסס על טיפול תרופתי אנטי־ פרזיטרי למשך מספר שבועות.
שיקום נוירולוגי אינטנסיבי, פיזיותרפיה והידרותרפיה חיוניים כדי לשפר תפקוד ולמנוע הידרדרות. הטיפול הפיזיותרפי יהיה דומה כמו לאחר פריצת דיסק או לאחר FCE ואופי הטיפול ומשך הזמן תלויים במיקום הפגיעה ובחומרת הסימנים הקליניים.
